אני רוצה לבחור בטוב
אני רוצה להעיף תרע
אני רוצה להיות טובה
אבל אני גם רוצה
להיות מקובלת בחברה
מה גובר על מה
הרצון שלי לאבא
או הרצון שלי להסיר אחריות
לא להחליט ברצינות
ללכת לאן שבאלי
לעשות מה שטוב לי
למה לבחור זה כזה קשה
למה לא יכולים לבחור במקומי
למה אני צריכה לבחור בעצמי
זה מיאש
זה מתיש
לדעת שאני אחראית על מה שיקרה
הבחירות שלי הן מה שישנו תהווה
וגם תעתיד
זה נשמע לי מפחיד
אבא תעזור
לי לא לאבד את עצמי
את הכח שבי
אבא אוהבתתך
לא אני כתבתיי…!!!
שינה לי את החיים!!!
(זהירות, הסיפור הזה לא יתן לך להמשיך לדשדש שלום לך! הפעם הקדשתי את המייל לכל מי שמחפש לעשות שינוי אמיתי המייל הזה שינה לי את החיים בכמה וכמה תחומים, לי ולעוד מאות אנשים! אם בא לך להמשיך לדשדש, להיגרר, לבכות ולהתלונן, אז תעצור כאן! אם תמשיך, אתה עלול למצוא את עצמיך במקומות שלא שיערת… אז, לפניך סיפור מרטיט, מצמרר, אל תפספס מילה… ברחוב קטן בעיירת ספרינגפילד שבמיזורי, התגוררו משפחת בלנשארד - אם ובנה, מסכנים ובודדים, נתמכים בידי שכנים טובי לב ורחמנים, גברת בלנשארד הייתה האמא המסורה ביותר, שהקדישה כל רגע פנוי מזמנה לטיפול בבנה החולני, מארק.
מארק היה מרותק לכסא גלגלים, תמיד נראה חיוור ורזה, שערות ראשו נשרו, שיניו היו רקובות, הוא קיבל את מזונו דרך צינורית האכלה, ניתן היה לראות את אימו סוחבת בלון חמצן פשוט כדי שמארק יוכל לנשום. אנשים ששאלו את האם לגבי מצב בריאותו של מארק, קיבלו בתשובה רשימה ארוכה של מחלות: אפילפסיה, אסטמה, בעיות עיניים, מחלות שרירים, בעיות בתאי גוף, ועוד. מהיותו ילד רך בשנים, רוב זמנו עבר עליו באשפוזים חוזרים ונשנים. ובנוסף לבעיותיו הגופניות, סבל מארק מפגיעה מוחית, ולטענת אמו, שכלו היה מתאים לילד בן שבע… מארק עבר במהלך חייו עשרות ניתוחים בכל איבר אפשרי, תרופות וגלולות בלי סוף, זריקות של תכשירים מכל הסוגים וכל המינים. למזלו הטוב של מארק, אמו המסורה לא חסכה כל מאמץ כדי להבטיח שלא יחסר לו דבר. החיים התנהלו איכשהוא, עד לאותו יום… יום ראשון, כ"ז בסיון תשע"ה, בשעות אחר הצהריים, מביתם של משפחת בלנשארד לא נראתה כל תזוזה… אין יוצא ואין בה, אין מענה בטלפונים, הווילנות מוסטים, משהו קרה… מה שהדאיג את השכנים במיוחד, הייתה העובדה שמכונית המיני-ואן המיוחדת, שהותאמה עבור מארק הנכה, עמדה במקומה בחניה הצמודה לבית! השכנים הזעיקו משטרה, אך לשוטרים לא הייתה רשות חוקית לפרוץ לתוך הבית. בלילה בשעה 10:45 ניתנה האישור, והשוטרים נכנסו פנימה… ומתגלה לעיניהם מחזה מצמרר – האם מוטלת על הרצפה ללא רוח חיים, ומארק… נעלם! הכסא גלגלים עומד לו ריק… לאחר כמה ימי חקירות, התגלתה התעלומה… תגלית מסעירה שזעזעה את אמריקה!!
הכותרות זעקו: לא תמיד הדברים הן כפי שנראים לעין… מארק בלנשארד נמצא בריא ושלם, יותר מכפי שהיה אי-פעם לפני היעלמותו… הגיע ברגליו לחבר וותיק שהבין היטב מה שהסתתר כאן מתחת… והנה העובדות המסעירות לפניכם: מארק מעולם לא חלה ולא סבל משום דבר! האמא שנראתה כמסורה התגלתה כחולת נפש… ‘תסמונת מינכהאוזן’, כך זה נקרא, והוא מחלת נפש בה הסובל מתלונן על בעיות רפואיות שאינן קיימות במציאות, במטרה להשיג אהדה ותשומת לב של הסביבה. והרמה החריפה ביותר במחלה זו, כאשר הסובל משכנע את עצמו כי קרוב משפחתו (בדרך כלל הילד שלו) - הוא החולה. האמא חולת הנפש הצליחה לשכנע את כולם, כולל את מארק המסכן, שהוא חולה בכל המחלות הללו, וכי הוא נכה. ולרשלנותם של הרופאים לא שמו לב למחלתה, וניתחו אותו, נתנו לו תרופות, הזריקו לו הכל, בעוד מארק בריא לחלוטין!! מארק לא ידע מכלום! מהיותו קטן, היא טפטפה לו שהוא לא יכול ללכת, ושהוא לא יכול לדבר כמו כל ילד, ואכן הוא לא הצליח ללכת! הוא כמעט לא דיבר! האמא לא נתנה לו גישה לחברים. היא הזהירה אנשים לא לדבר איתו מידי, כדי לא להביך אותו… עד לאותו יום… האמא קלטה מה שהיא עשתה, היא פשוט התאבדה! והילד יושב על כסא גלגלים לא יודע מה לעשות. מתקשר לחבר שהכיר קצת מקודם, ואותו חבר שהסתובב שם בבית הבין מה מסתתר מאחורי כל הסיפור, וכשכולו נרגש, הוא צועק לשפורפרת: מארק! קום מהכסא גלגלים! אתה יכול ללכת! הכל שקר, הכל בלוף! אתה לא נכה, קום מהכסא, רוץ אלי!!! אני מחכה לך כאן! לא תאמינו! מארק פשוט קם על רגליו והחל לרוץ! הוא הגיע אל חברו, ובירך ‘הגומל’… על 23 שנים של מאסר נפשי! ע-ש-ר-י-ם ו-ש-ל-ש שנה הילד לא יכל ללכת, כי היה משוכנע שהוא נכה!!!
מזעזע?? מצמרר?? ומה איתנו?! האם אנחנו יותר טובים?! וכי אנחנו לא חיים בעולם של ‘שקר ודמיון’?! וכי אנחנו לא יושבים על כסא גלגלים, ולא מוכנים להתקדם!!! והכל, בגלל כמה ‘תפיסות’ שונות ומשונות שהחלטנו על עצמינו… החלטות חסרות בסיס! לא יאומן! אנו לא צריכים להיות באמת נכים בשביל שלא נצליח ללכת, מספיק ‘שבראש’ אנו משוכנעים בכך! חברים! עד מתי נשב על הכסא גלגלים?! קומו מהכסא!! תתחילו להתקדם!! אתם מסוגלים הרבה יותר!!! צאו מכל האמונות המגבילות! אנחנו חיים בתוך גבול דמיוני, כמו העיגול של ‘חוני המעגל’, ולא מסוגלים לעבור אותו! כשאנחנו אומרים לעצמינו: - אני לא מסוגל להצליח - אין לי סיכוי לעבור את הקושי הזה! - אני בחיים לא רואה אותי שם! - נגזר עלי ליהיות מסכן! אני דפוק ! לא מסוגל! לא יכול יותר לעבור קשיים!
באמירות האלו, אנחנו חוסמים לעצמינו את הדרך!!! גם אם באמת אנחנו כן יכולים - אין סיכוי שנצליח!! במשפטים האלו - אנחנו עושים את עצמינו נכים בכח! במקום לקבוע עובדות ולומר: למה אני לא מצליח? למה השני הולך לו יותר טוב? למה לא טוב לי? הבה נאמר משפטים מעוררי מוטיבציה: איך אוכל להצליח? איך אעשה שילך לי יותר טוב? זה הכלל - סוף מעשה במחשבה תחילה! כאשר זורעים מלפפון, גודל מלפפון, וכאשר זורעים עגבניה, יוצא עגבניה… לא יתכן שאדם יזרע מלפפון ויצא עגבניה! כך לא יתכן שאדם יזרע מחשבות של כשלון, ויצא הצלחה, נקודה!!! אם היבול שאתה קוצר לא משביע את רצונך – אליך להחליף את הזרע שאתה זורע! קחו לכם שני פתגמים עוצמתיים, שילוו אתכם כל ימי חייכם: “חייך כיום, הם תוצאה של מה שחשבת אתמול. חייך מחר ייקבעו על ידי מה שתחשוב היום!”… “אתה – סך הכל הבחירות שעשית בחייך, עד עתה. ולכן, בעזרת בחירות חדשות, תוכל להחליט להיות כל מה שתרצה להיות בעתיד!”… עכשיו, שימו לב!
כשקראתי לפני כמה שנים את הסיפור של מארק, הזדעזעתי מאוד! לא מההתעללות של האמא… אלא מהעובדה שאדם יכול להיות נכה 23 שנה בגלל תפיסה מעוותת! לא יכולתי להישאר אדיש נוכח סיפור מטלטל כזה… וכי אני לא חי עם כל מיני תפיסות שקריות! אמרתי לעצמי אני חייב לצאת עם החלטה של שינוי! לעבור ליד כזה סיפור ולא לקבל החלטה – זה פשע! לאחר כמה דקות של מחשבה שאלתי את עצמי: מי אמר שאני לא מסוגל לקום בבוקר יותר מודקם?! החלטתי, אני מקדים את שעת הקימה בשעה! מאז ועד היום, נוספה לי ליממה שעה שלימה של תורה ומעש"ט! ‘תודה בורא עולם, שפתחת לי את העיניים!!!’ וזה היה רק ההתחלה, מאז ועד היום, אין אצלי מושג להיות נעול על תפיסות, ועל מוסכמות, כל דבר חדש, אני נותן לעצמי צ’אנס! נקודת ההנחה היא כזו - כל האופציות פתוחות!!! אני אף פעם לא קובע עובדות מראש, לא פוסל שום אפשרות לפני שאני מנסה! זו גישה בריאה! גישה נכונה! גישה שאף פעם לא הפסדתי ממנה, ולהיפך… רק הרווחתי!!
אז אני שואל אותך, לעבור ליד כזה סיפור ולא לקבל החלטה, זה לא פשע!!! תאר לך הייתי קורא את הסיפור וממשיך הלאה, כמה דברים הייתי מפסיד בחיי??? גם אתה, קבל עכשיו החלטה של שינוי! רק כדי שלא תתחרט על זה בעוד כמה חודשים…
רגע את צוחקת
ובשניה את נופלת
קשה לי לראותתך נובלת
אני יודעת שאת מסוגלת
להתמודד
אבל באיזשהו שלב נגמר הכח
מתי שאת מפעילה תמח
אני חושבת תכלס אין סיכוי
והלב שלך כבוי
את מנסה להאמין
והלב שלך כאבן שאין לה הופכין
אין בה שימוש
והשכל כבר נופל ליאוש
אנשים לוחצים עליך
ואת לא עומדת בעומס
את נופלת
אבל חייבת לקום כי אנשים מחכים
את לא יכולה לדפוק להם ברזים
אבא תראה תכאב שלה
תפתור לה את שורש הבעיה
מגיע לה
כי למרות הקושי היא עדיין מאמינה
תרפא לה תלב
שיהיה לה חיים בלי כאב
תראה תאהבה שלה אליך
איך היא לא שוכחת אותך
אבא היא מנסה לעמוד בניסיון
אבל היא לא רוצה להגיע לבזיון
אבא תעזור
כולם אומרים שהכל יעבור
ואני יודעת אתז’ה השאלה היא
איך זה יעבור …
ומה ישאר ממניי אחרי הכאב
אני לוידעת מה עובר עלי
אני לוידעת מאיפה זה צנח עלי
החוסר אונים
הלמות בעינוים
ממש הרגשה
של מוות בהאטה
כל יום יותר גרוע מאתמול
אבא אני רוצה אותך
רוצה לדבר איתך
לא יוצא לי
הלב משקר לי
הוא לא מביע אותי
אבא דיי תן כבר סוף
נמאס לי לבכות
אני רוצה להרגיש אותך קרוב
רגע לפני שאני מוצאת תעצמי ברחוב
תן לי כתפיים
כי נשברו לי הידיים
אבא אני יודעת שזה תקופה שתעבור
רגע שיגמר
השאלה אם אני אשאר שפויה אחרי
@שרופה-על-אבא
להיות מוזר
לא כמו כולם
להיות מוזר
שונה מהעולם
להיות מוזר
להרגיש טוב
להיות מוזר
לא לשים על הרחוב
להיות מוזר
להיות הכל מעיז
להיות מוזר
אפחד לי לא מזיז
@אוהב-את-הבריות דווקא לא …
דווקא בגלל שאתה חי רק פעם אחת
אז תשמור תדכאונות לפעם אחרת כי יעני אין פעם אחרת…
@מפולפלת ואווווווווווווו תקשיביי את פשוט אלופה
יש לך כשרון לא נורמלי בליענרעעע!!
@נוער-גבעות תודהה
ואוו אהבתי ת’משפט ואוו
וכע אני המצאתי
אני חושבת שבאמת פעם היה יותר קל לאנשים להיות שמחים…
כי תכלס אנשים באמת לא ציפו ליותר…
בוא ניקח נגיד שאנשים פעם הולכים למכולת
נגיד מתוך 2 סוגי מעדנים קונים אחד
כמה חסר להם?
מעדן אחד
היום יש כזה שפע שהולכים לחנות אתה קונה מעדן אחד
אתה מרגיש אומלל…(חחחח)
כי חסר לך 1000…
איזה חרוזז