עצמאות"
רק אני לבד אני יכול
אני רוצה כמו גדול
לא רוצה לא ביקשתי
לא צריך אל תעזרו לי
צריכים אתם כולכם לדעת
אני מושלם ויהיה לעד
גם אם אני חסר
אחביא אסתתר לא אספר
רציתי לספר לך חבר
מושלם יש רק בעולם אחר
לבקש עזרה זאת לא בושה
בדיוק להפך זאת גבורה
אירוע ועוד פיגוע
נהפך כבר לשגרה
יתום ועוד אלמנה
והרגש כבר כהה
חיוך על הפנים
והיתומים עדיין בוכים
לאבא שישוב מחכים
האם נהינו אדישים?
פתח לי את הלב
רוצה להרגיש כאב
וגם להצטרף לשמחה
ואהבת לרעך כמוך
בס"ד
“נשמה ממתינה”
עקב עומס בלתי צפוי זמן ההמתנה ארוך מהרגיל
התקשרתי לשרות לקוחות זה המענה שקיבלתי
המנגינה שנשמעה ברקע לא הייתה ערבה
לאחר חצי שעת המתנה הכעס אף עלה
אבל לפתע עלתה המחשבה אמרתי לעצמי תירגע
האם עם עצמך אתה אתה לא כך מתנהג
נשמתך זועקת לעזרה ואתה כאילו לא שומע
עקב עומס בלתי צפוי זמן ההמתנה ארוך מהרגיל
התקליט מנגן היא בבושת פנים ממתינה
והיא לא בכעס בסבלנות מחכה לתשובה
אז יאלה לעבודה רק שלא תתנתק השיחה
בס"ד
היה זה לפני עשור כשהייתי נער צעיר בתחילת דרכו בישיבה אחד מלילות השישי על שפת הים עם הגיטרה והבירה איציק פתח את הנרגילה דוד הוציא את הגיטרה והחל לפרוט פורט הוא על מיתרי הלב למען אחי ורעי…שלום בך ממקומך מלכינו תופיע…
הכל היה טוב ויפה עד שחיים הוציא מכיסו את חפיסת המלברו לייט מכיסו שולף מתוכה סיגריה מצית ובאלגנטיות מפריח ענני עשן למרום
הבטתי בו ובענני העשן בו זמנית מבט של תמיה מהול במבט של קנאה
חיים רואה את מבטי והציע בנדיבות ואני מסתכל עליו ומתלבט
מה שהתחולל בתוכי באותה שעה אי אפשר לתאר במילים
מאבק עיקש ללא פשרות בין שני קולות שמנסים לקנות את ליבי
האחד לוחש לי דודי אל תעשה את טעות חייך אל תכניס את הזבל הזה אל גופך …זה מתחיל עם אחד ואתה לא יודע היכן זה נגמר
והשני צועק בקול גדול דודי אל תהיה צו"ל זרום קח אחת כלום לא יקרה מקסימום תפסיק אם תרצה
לאחר מאבק ארוך וקשה הוכרע הקרב
ומכאן בעצם מתחילה העלילה
פרק א'
"כסף ליכא סיגריה מנלן"
היה זה מוצ"ש לאחר שבת חופשית שכולה עונג אגוטע ואך שבוע טוב הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד… ליהודים הייתה אורה … המבדיל בין קודש לחול חטאתינו הוא ימחול לאחר סועדת מלוה מלכה אורזים מזוודה ויאלה לישיבה לעוד שבוע של שטייגען.
רגע לפני היציאה אבא אני צריך להטעין את הרב קו חמשים ₪ יספיק לך דודי? כן הננתי בראשי בעודי מחשב כמה חפיסות מלברו אוכל לקנות בחמישים שקלים
המשך יבוא בעזרת השם
בהשראת עוקר הרים שולי רנד
לא באתי לעולם כדי להיות פה כמו כולם
לא באתי לעולם כדי להיות מושלם
לא באתי לעולם לחיות חיים קלים
לא באתי לעולם לרצות פה חברים
לא באתי לעולם כדי לזרום עם החיים
באתי לעבוד קשה אני רוצה
לא רוצה לנוח כמו זקן עצל
נשבעתי אעבוד לא אותר עד כלות כוחי
עד נשמתי האחרונה אתן לך
לא באתי לעולם כדי להיות עצוב
בן של מלך לעולם לא יהיה עזוב
לא באתי לעולם כדי לדאוג את הדאגה של המחר
אם יש לי אבא שאותי לבן בחר
באתי לעבוד את השם בשמחה
לקים מצוה עוד מצוה אחת
נשבעתי אעבוד לא אותר עד כלות כוחי
עד נשמתי האחרונה אתן לך
שלום לך קוראים לי מוטי אני רוצה לדבר אתך על משהו חשוב אתם בטח חושבים שאני עוד אחד מתנשא שרוצה להטיף לכם זהו אז לא אני מתמודד בדיוק כמוכם אני יכול להגיד לכם שעד לפני כמה שנים ההייתי ממש בדיכאון כן ממש לא מגזים יום אצלי נהפך ללילה ולילה ליום לא רציתי וגם לא היה לי בשביל מה לקום לעוד יום הרגשתי שטוב מותי מחיי אף אחד לא ירגיש אם אני חסר.
אתה בטח שואל מה השתנה פתאום איך אני עדין עומד לפניך ומדבר
אז זהו על זה בדיוק רציתי לדבר אתך.
מאז שגילתי שאני לא צריך להיות כמו כולם יש לי תפקיד מיוחד בעולם אני לא אמור לרצות את כולם אני צריך להיות אני. מאז התחלתי לשמוח קיבלתי משמעות לחיים התחלתי להעריך כל דבר קטן שעשיתי אם התפללתי אפי ברכה אחת בכוונה לא היה מאושר ממני כי קטן ועוד קטן נהיה בסוף גדול מעט ועוד מעט מצטרף להרבה זכור זאת אל תשכח בן אדם מושלם הוא מי שסיים את תפקידו בעולם…
@פודרה המשך
צעדתי אל הקיוסק מפוחד כולי מביט ימין ושמאל בודק שאבי לא באזור שאף אחד לא עוקב אחרי
נכנסתי אל הקיוסק…
תן לי מרלברו לייט בקשה וגם מצית לקחתי את הסיגריות ויצאתי במהירות כמעט ושכחתי את המזוודה
רצתי במהירות אל הטרמפיאדה ביציאה מהעיר
ורק שהגעתי להלו תימן שם בתחנת דלק הרשי לעצמי הרגע פתחתי את חבילת הסיגריות הוצאתי אחת והדלקתי
כמה גדול וכמה חשוב הרגשתי אז
אבל היו אלו רגעים שחלפו מהר מידי ע
על מה שהיה למחרת אספר בהמשך שבוע טוב
חלק ב’
שלום לך מוטי אני דודי קראתי את מכתבך בשקיקה דבריך היו כמים קרים לנפשי העיפה אבל עדין קשה לא לראות את כולם סביבך פורחים צוחקים נהנים מתקדמים ואני ככה תקוע מנסה מתחיל מנסה קצת מצליח ומיד נופל.
איך אפשר לעצום עניים איך אני יכול לא לראות איך אני יכול לא להתייאש?
"פרק א’ ערך עצמי
"מתוק מבפנים"
עשרות בחורים נערים צעירים
בחוסר מעש ברחבות משוטטים
מיואשים מעצמם מיואשים מהחיים
אין בהם חפץ אין להם דורשים
נשמה טהורה בקליפה מכוסה
גסה ועבה קשה להסרה
אבל מתוק הוא הפרי בפנים
מתוק הוא מנופת צופים.
מוטי - שלום לך קוראים לי מוטי אני רוצה לדבר אתך על משהו חשוב אתה בטח חושב שאני עוד אחד מתנשא שרוצה להטיף לך, זהו אז לא, אני מתמודד בדיוק כמוך אני יכול להגיד לך שעד לפני כמה שנים הייתי ממש בדיכאון, כן ממש לא מגזים, יום אצלי נהפך ללילה ולילה ליום, לא רציתי וגם לא היה לי בשביל מה לקום לעוד יום, הרגשתי שטוב מותי מחיי, אף אחד לא ירגיש אם אני חסר.
אתה בטח שואל מה השתנה פתאום, איך אני עדיין עומד לפניך ומדבר?
אז זהו, על זה בדיוק רציתי לדבר איתך.
מאז שגילתי שאני לא צריך להיות כמו כולם, יש לי תפקיד מיוחד בעולם, אני לא אמור לרצות את כולם, אני צריך להיות אני. מאז התחלתי לשמוח, קיבלתי משמעות לחיים, התחלתי להעריך כל דבר קטן שעשיתי, אם התפללתי אפי’ ברכה אחת בכוונה, לא היה מאושר ממני, כי קטן ועוד קטן נהיה בסוף גדול, מעט ועוד מעט מצטרף להרבה.
זכור זאת אל תשכח!
בן אדם מושלם הוא מי שסיים את תפקידו בעולם…
“לא מזלזל”
אם אני עליך מסתכל
זה לא מבט מזלזל
את הערכתי אלך אין לתאר
כי אני יודע עלך עובר
לא סתם אתה נפלת
לא עזבת כי רצית
אני יודע אם מה התמודדת
מכיר את ההרגשה הנוראה
שאתה כישלון ללא תקנה
וכבר אין סיכוי להצלחה
כל פעם שאתה מתגבר
מעריץ מבטיח לא משקר !!
דודי - מוטי אני שומע מה אתה אומר אני מסכים אתך בכל מילה, אבל איך אני עושה את זה? אני לא חי לבדי?! אני חי בעולם מלא אנשים! קנאה היא רגש טבעי, איך אפשר לעצום עיניים? תכלס, אני רואה את כולם… כל החברים סביבי יושבים ולומדים שואלים מתרצים מסכמים, מוקפים חברים, מחייכים ושמחים, ואני כל דבר שאני רק נוגע בו נהרס, נאבד, בקיצור, לא יוצלח שכמותי… אז נכון, לכל אחד יש תפקיד מיוחד בעולם, נראה לי שהתפקיד שלי הוא לא לעשות כלום, להיות המסכן של השכונה, אז איך אתה רוצה שאשמח בחיים? זהו התייאשתי לגמרי מעצמי מהחיים…
“איש לא בא”
מוטי - דודי ממש לא התכונתי שתעצום עיניים, להיפך, תפתח אותם גודל גדול, רק תסתכל יותר על עצמך, פחות על הסביבה הדשא של השני ירוק יותר כי שלך קשה ואתה סובל, רגשות הכאב גוברים, ואילו כשאתה רואה את חברך מצליח אתה לא מרגיש ולא יודע מה עובר עליו ועם מה הוא מתמודד.
אבל כשתסתכל אל עצמך עמוק בפנים פתאום תגלה שהכל דמיונות, אתה לא המסכן היחידי בעולם, כשחברך מסתכל עליך הוא חושב ומרגיש את אותו הדבר.
וככל שתעמיק להסתכל, פתאום תגלה שאתה לא באמת כזה מסכן, יש לך יכולות וכישורנות מיוחדים, תגלה את השביל שלך אל הפסגה. עד כאן בינתיים, מוזמן להתקשר אלי מתי שאתה רוצה, בהצלחה דודי.
“מסכן ונחמד”
אני מסכן, וזה נחמד,
לא חייב לאף אחד.
לא לסביבה, ולא לעצמי,
לא מאושר, אבל חופשי.
כולם אשמים, הרבנים ההורים,
יש סיבות, ויש תירוצים.
אלי זה לא קשור
אל תפנו אלי, זה ברור.
פרק ב'-אז מה עושים
דודי- שלום מוטי, חשבתי על מה שדיברנו, אני חושב שהבנתי, וגם הפנמתי, אבל עדין קשה לי, איך אני מתחיל מחדש? איך אני משנה הרגלים, ודפוסי חשיבה של שנים? התרגלתי שאני מסכן וחסר יכולת. שלא דורשים ממני כלום, העיקר שלא אפריע, האמת שדי נהנתי, גם אני מעצמי לא דרשתי, מעולם לא התחייבתי, זה היה נחמד, איך אני מזה נפרד?
מוטי- שמע דודי, לא בא להלחיץ, אבל הדרך לא קלה, ממש לא פשוטה, אבל נצעד ביחד פסיעה ועוד פסיעה, בהמשך הדרך תהיה יותר קלה, ביחד נגיע אל הפסגה, יש ויטמין שחשוב מאוד לקחת לפני שאנחנו מתחילים במסע הארוך הזה, ויטמין בי, אין הדבר תלוי בי לא אבא לא אמא לא החברים רק אתה יכול לעזור לעצמך!
“ויטמין בי-להאמין בי”
זה אתה שבוחר
אם לברוח, או להתמודד.
זה אתה שבוחר
אם להסתתר, או באומץ להילחם.
זה אתה שבוחר
אם להיפגע,להיעלב,
או לא להתייחס.
זה אתה שבוחר
אם לבכות, או לצחוק.
זה אתה שבחור
אם לשקוע בעבר,
או להתמקד בעתיד.
זה רק אתה שמחליט,
אם תרוויח, או תפסיד.
אם תצליח או
את עתידך, רק אתה קובע.
ויטמין בי ,זה הכי בריא
כי אין הדבר תלוי אלא בי.
דודי-אם כבר הזכרת את ההורים שלי, אני חייב לשתף אותך במשהו, מקווה שתוכל לעזור לי, הקשר שלי עם ההורים לא משהו, אפשר לומר שאין קשר בכלל, אני לא אוהב אותם, וזה בלשון המעטה… אני ממש כועס עליהם.
רק ביקורת הם יודעו להעביר, כשנכשלתי וגם כשהצלחתי, תראה את החבר הוא הצליח יותר
גם אתה יכול לא היה להם מילה טובה לומר ובוודאי לא חיבוק ונשיקה
תעזור לי לסלוח תעזור לי לשכוח אני כבר לא יכול לחיות כחה !!!
מוטי- אשאל אותך שתי שאלות.
א. האם יש לך צד , שאמא שלך לא אוהבת אותך, ולא רוצה בטובתך?
ב. אתה רוצה שיקבלו אותך כמו שאתה , לא מושלם, עם הטעויות, עם החסרונות, ובנינו יש הרבה כאלה
אתה רוצה שיבינו אותך שהכישלונות הם לא חלק ממך שיסלחו לך נכון?
אז תדע לך שגם ההורים שלך רוצים אותו דבר!!!
הרי אתה יודע, שהם אוהבים אותך, ודואגים לך, אחרת הם לא היו משקעים בך, חלקיק קטן ממה שהם השקיעו בך.
למה הם לא אמרו לך את זה, זו שאלה, אבל תבין שגם הם עברו עליהם דברים,
כמו שאתה רוצה, שהם יקבלו אותך כמו שאתה, שיבינו שאתה עדיין לא מושלם, גם הם רוצים שתבין אותם!!
תחשוב על זה קצת, מניסיון תוך יום יומיים, תראה שיפור.
"מכתב לאבא ולאמא"
אבא היקר, אני אוהב אותך.
כמה טרחת, כמה עוד תטרח למעני, אני יודע.
אמא היקרה, אני אוהב אותך, אני יודע, כמה דמעות הורדת,
התפללת למעני, להצלחתי .
אני רוצה שתדעי, גם אם זה נראה לפעמים, שאני מזלזל
ללא מחשבה, זה רק מבחוץ, לא מבפנים.
זה יצר הנעורים, שבי משתולל.
אל נא תבכי, את דמעותיך מחי,
מבטיח, נחת עוד תראי,
דמעות שמחה, יזלגו מענייך.
דודי- ואוו, מוטי אתה לא יודע כמה עזרת לי, לא מבין איך לא חשבתי על זה עד עכשיו
טוב נחזור לענייננו תכלס’ איך מתקדמים? אני שקוע עמוק בסמארטפון שלי אין לי לא יום ולא לילה
מוטי- אוקי אז לפני שאחנו מתחילים
“ישיבות ומותגים פעם והיום”
מורינו המשגיח שליט"א
ברצוני לשאול שאלה
תמיד דברתם איתנו על מותגים
שמי שמשקיע בחיצוניות
כנראה שאין לו מה למכור
הוא ריק מתוכן בפנימיות
אז איך זה שעולם הישיבות
נהפך לעולם של מותגים והשואות?
פעם בשביל בחור ישיבה להקראות
היו צריכים לשב ללמוד עוד ועוד
והיום? מספיק להיות רשום באחד השיבות הנחשבות
פעם בחור טוב היה
מי שיושב ולומד בהתמדה
שקוע בעולמה של תורה
מתהלך בד’ אמות של הלכה
והיום? הוא צו"ל בזילזול היה נקרא
פעם בחור טוב היה
מי שטוב ליבו מאיר את כל הסביבה
יודע לומר לכל אחד מילה טובה
לא משנה גיל לא משנה השנה
והיום? זה כבר לא מכובד
פעם ישיבה היו בוחרים
לפי המקום שבו מתעלים
בתורה ויראת שמיים מתגדלים
והיום? נכנסו שיקולים זרים
יח"צ פרסום ורשמים …
פעם בחורים היו נמדדים
לפי הרצון ההשתדלות והמאמצים
אם את כל הכוחות היו מנצלים
[ובאמת יצאו מהם גדולים]
והיום? הכל לפי הנראות והתוצאות המידתיות
לא מוכנים להשקיע לא מוכנים לחכות
אמנם בזמנינו היום מוכרחים את זאת
אבל חייבים לדעת זאת ירידת הדורות.
@נטפרית אני לא הכתובות קשה לי לכתוב על מה שאני לא מחובר אילו וגם אני לא צמוד למחשב
"פרק א’ ערך עצמי
"מתוק מבפנים"
עשרות בחורים נערים צעירים
בחוסר מעש ברחבות משוטטים
מיואשים מעצמם מיואשים מהחיים
אין בהם חפץ אין להם דורשים
נשמה טהורה בקליפה מכוסה
גסה ועבה קשה להסרה
אבל מתוק הוא הפרי בפנים
מתוק הוא מנופת צופים.
מוטי - שלום לך קוראים לי מוטי אני רוצה לדבר אתך על משהו חשוב אתה בטח חושב שאני עוד אחד מתנשא שרוצה להטיף לך, זהו אז לא, אני מתמודד בדיוק כמוך אני יכול להגיד לך שעד לפני כמה שנים הייתי ממש בדיכאון, כן ממש לא מגזים, יום אצלי נהפך ללילה ולילה ליום, לא רציתי וגם לא היה לי בשביל מה לקום לעוד יום, הרגשתי שטוב מותי מחיי, אף אחד לא ירגיש אם אני חסר.
אתה בטח שואל מה השתנה פתאום, איך אני עדיין עומד לפניך ומדבר?
אז זהו, על זה בדיוק רציתי לדבר איתך.
מאז שגילתי שאני לא צריך להיות כמו כולם, יש לי תפקיד מיוחד בעולם, אני לא אמור לרצות את כולם, אני צריך להיות אני. מאז התחלתי לשמוח, קיבלתי משמעות לחיים, התחלתי להעריך כל דבר קטן שעשיתי, אם התפללתי אפי’ ברכה אחת בכוונה, לא היה מאושר ממני, כי קטן ועוד קטן נהיה בסוף גדול, מעט ועוד מעט מצטרף להרבה.
זכור זאת אל תשכח!
בן אדם מושלם הוא מי שסיים את תפקידו בעולם…
“לא מזלזל”
אם אני עליך מסתכל
זה לא מבט מזלזל
את הערכתי אלך אין לתאר
כי אני יודע עלך עובר
לא סתם אתה נפלת
לא עזבת כי רצית
אני יודע אם מה התמודדת
מכיר את ההרגשה הנוראה
שאתה כישלון ללא תקנה
וכבר אין סיכוי להצלחה
כל פעם שאתה מתגבר
מעריץ מבטיח לא משקר !!
דודי - מוטי אני שומע מה אתה אומר אני מסכים אתך בכל מילה, אבל איך אני עושה את זה? אני לא חי לבדי?! אני חי בעולם מלא אנשים! קנאה היא רגש טבעי, איך אפשר לעצום עיניים? תכלס, אני רואה את כולם… כל החברים סביבי יושבים ולומדים שואלים מתרצים מסכמים, מוקפים חברים, מחייכים ושמחים, ואני כל דבר שאני רק נוגע בו נהרס, נאבד, בקיצור, לא יוצלח שכמותי… אז נכון, לכל אחד יש תפקיד מיוחד בעולם, נראה לי שהתפקיד שלי הוא לא לעשות כלום, להיות המסכן של השכונה, אז איך אתה רוצה שאשמח בחיים? זהו התייאשתי לגמרי מעצמי מהחיים…
“איש לא בא”
מוטי - דודי ממש לא התכונתי שתעצום עיניים, להיפך, תפתח אותם גודל גדול, רק תסתכל יותר על עצמך, פחות על הסביבה הדשא של השני ירוק יותר כי שלך קשה ואתה סובל, רגשות הכאב גוברים, ואילו כשאתה רואה את חברך מצליח אתה לא מרגיש ולא יודע מה עובר עליו ועם מה הוא מתמודד.
אבל כשתסתכל אל עצמך עמוק בפנים פתאום תגלה שהכל דמיונות, אתה לא המסכן היחידי בעולם, כשחברך מסתכל עליך הוא חושב ומרגיש את אותו הדבר.
וככל שתעמיק להסתכל, פתאום תגלה שאתה לא באמת כזה מסכן, יש לך יכולות וכישורנות מיוחדים, תגלה את השביל שלך אל הפסגה. עד כאן בינתיים, מוזמן להתקשר אלי מתי שאתה רוצה, בהצלחה דודי.
“מסכן ונחמד”
אני מסכן, וזה נחמד,
לא חייב לאף אחד.
לא לסביבה, ולא לעצמי,
לא מאושר, אבל חופשי.
כולם אשמים, הרבנים ההורים,
יש סיבות, ויש תירוצים.
אלי זה לא קשור
אל תפנו אלי, זה ברור.
פרק ב'-אז מה עושים
דודי- שלום מוטי, חשבתי על מה שדיברנו, אני חושב שהבנתי, וגם הפנמתי, אבל עדין קשה לי, איך אני מתחיל מחדש? איך אני משנה הרגלים, ודפוסי חשיבה של שנים? התרגלתי שאני מסכן וחסר יכולת. שלא דורשים ממני כלום, העיקר שלא אפריע, האמת שדי נהנתי, גם אני מעצמי לא דרשתי, מעולם לא התחייבתי, זה היה נחמד, איך אני מזה נפרד?
מוטי- שמע דודי, לא בא להלחיץ, אבל הדרך לא קלה, ממש לא פשוטה, אבל נצעד ביחד פסיעה ועוד פסיעה, בהמשך הדרך תהיה יותר קלה, ביחד נגיע אל הפסגה, יש ויטמין שחשוב מאוד לקחת לפני שאנחנו מתחילים במסע הארוך הזה, ויטמין בי, אין הדבר תלוי בי לא אבא לא אמא לא החברים רק אתה יכול לעזור לעצמך!
“ויטמין בי-להאמין בי”
זה אתה שבוחר
אם לברוח, או להתמודד.
זה אתה שבוחר
אם להסתתר, או באומץ להילחם.
זה אתה שבוחר
אם להיפגע,להיעלב,
או לא להתייחס.
זה אתה שבוחר
אם לבכות, או לצחוק.
זה אתה שבחור
אם לשקוע בעבר,
או להתמקד בעתיד.
זה רק אתה שמחליט,
אם תרוויח, או תפסיד.
אם תצליח או
את עתידך, רק אתה קובע.
ויטמין בי ,זה הכי בריא
כי אין הדבר תלוי אלא בי.
דודי-אם כבר הזכרת את ההורים שלי, אני חייב לשתף אותך במשהו, מקווה שתוכל לעזור לי, הקשר שלי עם ההורים לא משהו, אפשר לומר שאין קשר בכלל, אני לא אוהב אותם, וזה בלשון המעטה… אני ממש כועס עליהם.
רק ביקורת הם יודעו להעביר, כשנכשלתי וגם כשהצלחתי, תראה את החבר הוא הצליח יותר
גם אתה יכול לא היה להם מילה טובה לומר ובוודאי לא חיבוק ונשיקה
תעזור לי לסלוח תעזור לי לשכוח אני כבר לא יכול לחיות כחה !!!
מוטי- אשאל אותך שתי שאלות.
א. האם יש לך צד , שאמא שלך לא אוהבת אותך, ולא רוצה בטובתך?
ב. אתה רוצה שיקבלו אותך כמו שאתה , לא מושלם, עם הטעויות, עם החסרונות, ובנינו יש הרבה כאלה
אתה רוצה שיבינו אותך שהכישלונות הם לא חלק ממך שיסלחו לך נכון?
אז תדע לך שגם ההורים שלך רוצים אותו דבר!!!
הרי אתה יודע, שהם אוהבים אותך, ודואגים לך, אחרת הם לא היו משקעים בך, חלקיק קטן ממה שהם השקיעו בך.
למה הם לא אמרו לך את זה, זו שאלה, אבל תבין שגם הם עברו עליהם דברים,
כמו שאתה רוצה, שהם יקבלו אותך כמו שאתה, שיבינו שאתה עדיין לא מושלם, גם הם רוצים שתבין אותם!!
תחשוב על זה קצת, מניסיון תוך יום יומיים, תראה שיפור.
"מכתב לאבא ולאמא"
אבא היקר, אני אוהב אותך.
כמה טרחת, כמה עוד תטרח למעני, אני יודע.
אמא היקרה, אני אוהב אותך, אני יודע, כמה דמעות הורדת,
התפללת למעני, להצלחתי .
אני רוצה שתדעי, גם אם זה נראה לפעמים, שאני מזלזל
ללא מחשבה, זה רק מבחוץ, לא מבפנים.
זה יצר הנעורים, שבי משתולל.
אל נא תבכי, את דמעותיך מחי,
מבטיח, נחת עוד תראי,
דמעות שמחה, יזלגו מענייך.
דודי- ואוו, מוטי אתה לא יודע כמה עזרת לי, לא מבין איך לא חשבתי על זה עד עכשיו
טוב נחזור לענייננו תכלס’ איך מתקדמים? אני שקוע עמוק בסמארטפון שלי אין לי לא יום ולא לילה
מוטי- אוקי אז לפני שאחנו מתחילים
שיר ערש
“לילה טוב”
לילה טוב, לילה נעים,
שינה ערבה, חלומות מתוקים.
נום בני, עצום עיניים,
ספור כבשים, אחת ושתים.
שן בני, שן בנוח,
אתה צריך, הרבה כוח.
יום חדש מחר מגיע,
בתורה הקדושה, אתה יגע.
אל תדאג, אל תפחד,
השם אחד , ושמו אחד.
הוא שומר עליך, תמיד
דואג לך כבן יחיד.
אימא אוהבת, אימא דואגת,
עליך תמיד היא מתפללת.
שתגדל בתרה, תלמיד חכם,
ירא שמים, מורם מעם,
לילה טוב…
חלק ב’
שלום לך מוטי אני דודי קראתי את מכתבך בשקיקה דבריך היו כמים קרים לנפשי העיפה אבל עדין קשה לא לראות את כולם סביבך פורחים צוחקים נהנים מתקדמים ואני ככה תקוע מנסה מתחיל מנסה קצת מצליח ומיד נופל.
איך אפשר לעצום עניים איך אני יכול לא לראות איך אני יכול לא להתייאש?
“הצו"ל” (“החניוק”)
אני צו"ל וטוב לי
סתם הלוואי וההיתי
לומד בהתמדה מתפלל בכונה
חי כהלכה מקיים בשמחה.
הלואי והיה בי קצת מן התמימות
הלואי והיה בי קצת מן הפשטות
לחיות חיים טובים
אני רק עם אלוקים
לא משנה מה יגידו
לא משנה מה אומרים.
הלוואי והייתה בי קצת מן התמימות
הלואי והיה בי קצת מן הפשטות
לחיות באמונה עם הרבה אהבה
לא לכעוס ליהות תמיד בשמחה
תמיד להודות שתאפוף אותי שלווה
הלוואי ונזכה הלוואי וזה יקרה.
הלוואי והיה בי קצת מן התמימות
הלואי והיה בי קצת מן הפשטות
@מתולתלת יש תועלת בכך שזה נותן לי תמריץ לכתוב
