• הרשמה
    • התחברות
    • חיפוש
    • פוסטים אחרונים
    • משתמשים
    • חיפוש גוגל בפורום
    • צור קשר

    תנאי שימוש

    תנאי שימוש

    המשכים למרגל להשכרה מאת המשתמשים!

    כתיבת סיפורים
    6
    13
    143
    טוען פוסטים נוספים
    • מהישן לחדש
    • מהחדש לישן
    • הכי הרבה הצבעות
    תגובה
    • הגב כנושא
    התחבר בכדי לפרסם תגובה
    נושא זה נמחק. רק משתמשים עם הרשאות מתאימות יוכלו לצפות בו.
    • ARIEL
      ARIEL נערך לאחרונה על ידי

      בנושא זה יפורסם כל קטע, המשך, סיפור… על מרגל להשכרה!
      יאללה, לכתוב!..

      תגובה 1 תגובה אחרונה תגובה ציטוט 2
      • הוזכר על-ידי  ARIEL ARIEL 
      • הוזכר על-ידי  תהילוש תהילוש 
      • ARIEL
        ARIEL נערך לאחרונה על ידי ARIEL

        אוקי, מסתבר שהקטע שלי יהיה הראשון…
        את הקטע הזה כתבתי אחרי דם קר, כך שהוא לא כ"כ רלוונטי לעכשיו, הוא טיפה חובבני ולא ממש עברתי עליו, אבל עדיין קטע על אלי ואייל…

        “אלי!” אייל נדהם לראותו, לשונו נעתקה לכמה שניות, והוא בהה באלי בהלם. “מה אתה עושה כאן???”
        “מה יש? אסור לי לבקר חבר?” אלי, שצפה באייל ההמום בשעשוע, צחק. “התגעגעתי קצת, אז באתי לבקר”.
        חברו עדיין לא נרגע. “בטח מותר, אבל איך בכלל ידעת איפה אני נמצא?” אייל לא מסר את מיקומו לאף אחד, גם לא לאלי. מפני שלא רצה שייחקר לאחר מכן במתקני השב"כ.
        אלי בחן אותו בזהירות, חשש בעיניו: “הדבקתי עליך שבב איתור. עוד בארץ, לפני שיצאת למשימת החיסול של ראשיד”.
        אייל נע באי נוחות, מעביר עיניו על גופו, זעם מתפשט על פניו. הוא הבין למה אלי עשה זאת אך בכל זאת ירה: “בשביל מה? באיזו רשות?”
        “פחדתי עליך אייל,” אלי היה נבוך, אך הסתיר זאת הייטב. “תבין אותי. אתה יצאת למשימה לבד, בארץ עוינת, משימה שאין לה הרבה אחוזי הצלחה…” אייל עצר אותו. “אתה רואה שאני כאן. זה אמור לומר לך משהו…” אלי העז לחייך, “כן, עכשיו אני רואה… אבל אז, לא ידעתי. אף אחד לא דאג לעדכן אותי”.
        “מחול לך.” אייל החזיר לו חיוך זועף עדיין. “ואני מקווה שברור לך שזאת הפעם האחרונה”.
        הוא הרצין וקרב אל חברו. “למה באת? אתה יודע שזה מסוכן. הם בטח עקבו אחרייך, ועוד מעט הם יגיעו לכאן!”
        אלי עשה עצמו נעלב: “אתה עד כדי כך לא סומך עלי?! אני יודע איך לעבור גבול ללא חתימת דרכון וניירת…”
        “סומך, סומך עליך.” טפח אייל על שכמו. “לענייננו, מה חדש בארץ?”
        אלי דיבר בקול נמוך. “אורי מנסה להגן עליך, ללא הצלחה מרובה לצערי. הוא סך הכול אדם אחד נגד כל החבורה הענקית שניסתה לפגוע בך…” אייל קטע אותו, מבטו מוחץ. “אתה מתכוון ניסתה להרוג אותך. אל תנסה לייפות את המציאות”.
        אלי שלא התרגש מכעסו של אייל, המשיך מהמקום בו נקטע. “כך שאין לו הרבה סיכויים לעזור”.
        “ויש גם את איתן”, המשיך אלי. “יאמר לשבחו, שמנ…” הוא שוב נקטע על ידי אייל. “איתן? איתן?? אתה שומע מה שאתה מדבר? הבנאדם הזה ניסה להרוג אותי! כמעט והצליח! מה יאמר לשבחו?”
        הטונים העולים של אייל היו מנוגדים לקולו הנמוך של אלי. “אולי תן לי לדבר? איתן מנסה עכשיו לכפר על מה שהוא עשה וגם כן מנסה לעזור”.
        אייל לא התרגש. “מנסה לעזור? אל תבנה על זה. אי אפשר היום לסמוך על אף אחד. במיוחד לא עליו”.
        “הוא באמת מצטער על מה שהוא עשה. תדבר אתו ותראה”.

        למי שתמה, ידעתי שאיתן מתחרט על המעשים שלו כי יונה ספיר אמרה את זה באיזה כנס שהיה 🙂

        תהילוש תגובה 1 תגובה אחרונה תגובה ציטוט 5
        • תהילוש
          תהילוש @ARIEL נערך לאחרונה על ידי תהילוש

          @ARIEL אוהו
          שקראתי את זה,
          הייתי מרותקת לקטע
          עד ששכחתי איפה אני…
          נכנסתי לתוך הסיפור
          כאילו אני שם!
          אתה ממש אלוף!!!

          תגובה 1 תגובה אחרונה תגובה ציטוט 3
          • הוזכר על-ידי  יאלי יאלי 
          • יאלי
            יאלי נערך לאחרונה על ידי

            אתה מוכשר בטירוףףףףףףף
            אתה כותב מהמםםםםםםם וזה ממש דומה לסגנון של יונה ספיר לכן זה עוד יותר כייף לקרוא את זה כי זה מרגיש אמיתיייי!!!
            תעשה המשך גם למגן אנושי פליזזז…

            ARIEL תגובה 1 תגובה אחרונה תגובה ציטוט 3
            • ARIEL
              ARIEL @יאלי נערך לאחרונה על ידי

              @יאלי תודה 😄
              למגן אנושי פרסמתי כאן סוג של המשך https://forum-eer.ovh/topic/2875/מגן-אנושי-סוף-משלי/18

              תגובה 1 תגובה אחרונה תגובה ציטוט 3
              • שרופה על אבא
                שרופה על אבא נערך לאחרונה על ידי שרופה על אבא

                איל אתה איתי??
                אלי מסתכל לתוכו
                בזמן שהוא שוכב נראה כגופה…
                איל תגיב לי …
                אלי רועד הוא לא מוכן לקבל את זה…
                שהוא החזק הבלתי נתפס הבלתי ניתן להרג להשגה
                דבר קטן כ"כ כמו הלב יכול לנתק אותו לגמרי
                אינסכוי שאתה נופל …
                הוא צועק ומרגיש שהכוחות שלו אוזלים ממנו אם איל נופל
                הוא מתאבד אין לו מה לעשות בעולם בלעדו
                הוא הישיר אילו מבט
                הסתכל לתוך עיני התכול שלו
                ופתאום איל קיבל כמין כזה כוח
                שלא ידע שטמון בו
                עם כל החוזק הפיזי שלו
                בנפש הוא מרוסק
                כולם צריכים אותו בשביל עזרה כזו או אחרת
                אפחד לא צריך אותו חי
                אם הוא בלי אפשרות לנוע
                לאפחד אין ענין בו
                עם הוא לא מוכן לעזור לו
                אבל החבר היחיד שלו
                אלי
                שתמיד אהב אותו
                למרות שאיל לא הראה זאת מבחוץ
                מבחוץ הוא ירד עליו בציניות
                אבל מבפנים
                הוא רק חיכה לרגע שיוכל לראות אותו
                בכל המקומות שהוא היה רגע לפני נפילה
                הוא נזכר באלי…
                וזה גרם לו להיות חזק
                לפחות לנסות להתעלות על הקשיים
                להיות גיבור של אלי גם אם הוא יגיד זאת בלי מילים…

                זה לא ממש סיפור וגם ממש לא המשך אבל סתם משהו שיצא לי

                תגובה 1 תגובה אחרונה תגובה ציטוט 2
                • ARIEL
                  ARIEL נערך לאחרונה על ידי ARIEL

                  מתי שיונה ספיר שלחה את הטעימה ממגן אנושי, החלטתי לנסות לכתוב מה יהיה שם.
                  בטעימה היה כתוב שיש לאלי אח ואחות ושהוא נלקח לחקירה, אז דמיינתי איך זה יראה בגרסה משלי. (כמו שכבר כתבתי בקטע הקודם, זה לא רלוונטי לעכשיו 😕 , אבל עדיין…)

                  אלי הכין לעצמו קפה ומזג את המים החמים מעל הגרגירים החומים.
                  לפני כשבוע ברח אייל מן הארץ, כך מסר לו אורי.
                  הוא ניסה לחקור אותו קצת מה היה בביתו של אייל, אך אורי לא ידע יותר ממנו. אלי ידע שאין טעם ללכת לשם היות שידע שהחוקרים לקחו את כל הממצאים שהותיר אייל בדירתו.
                  אולי בהמשך ילך. בכל מקרה, הוא ידע, אם אייל יצטרך הוא כבר ימצא דרך ליצור אתו קשר.
                  דפיקות בדלת.
                  אלי תמה, מוזר. אף אחד לא אמור להגיע לכאן עכשיו, רננה אחותו תביא אליו את אחיינו רק כשיסיים את לימודיו, ועד אז, העיף מבט בשעונו, יש עוד שלוש שעות ארוכות.
                  הוא ניגש בסקרנות אל הדלת ופתח אותה מעט.
                  בפתח ניצבו שלשה גברים. שניים מהם לבושים במדי צה"ל והשלישי אזרחית. אלי זיהה ביניהם את ארנון קהלי, מפקדם במשימה האחרונה בסוריה. הוא נרתע מעט כשראה אותו, אך פתח קצת יותר את הדלת. “בואו, הכנסו”. החווה בידו על הבית.
                  “לא, אין צורך”, נפנף בידו בקוצר רוח הבחור הג’ינג’י שעמד ליד ארנון, השניים האחרים שתקו. “אתה בא איתנו כעת”.
                  אלי לא הופתע. הוא הבין שהם לא באים אליו לשיחת נימוסין על קפה ועוגה.
                  “אפשר להבין מה בדיוק עשיתי?” שאל בשלווה.
                  ארנון פתח לראשונה את פיו. “אה, לא, אתה לא עשית כלום. השאלה מה החבר שלך - אייל, עשה”.
                  אלי הקשיח את פניו אך הוסיף לדבר בשלווה שעצבנה את האנשים שמולו. “אז תשאלו אותו. מה אני קשור כאן?” עשה את עצמו כלא מבין.
                  “קשור. קשור מאוד. מה לעשות, חבר מסור”, דיבר שוב הג’ינג’י. “נצטרך לחקור אותך. לראות מה בדיוק אתה יודע על הבריחה שלו”.
                  אלי פתח פיו להשיב משהו אך הבין שאין לו כל כך למה להתנגד, הרי בסוף, בכל מקרה יצטרך ללכת איתם.
                  הוא התלווה אליהם תוך שהוא מתקשר לרננה אחותו ומעדכן אותה שלא תביא היום את דודי לביתו, משום שהוא נעצר, ולבינתיים אינו יודע עד מתי. “אל תתקשרי ליובל”, ביקש. “אני כבר אצור אתו קשר בהמשך”.
                  אלי נכנס למכונית מלווה משני צדדיו בארנון ובבחור הג’ינג’י. לבוש האזרחית, התיישב ליד ההגה.
                  הם שתקו כל הנסיעה ואלי זיהה מולו את בניין מטה השב"כ.
                  הוא הוכנס לחדר קטן עם שני כיסאות פשוטים עם משענת, ששולחן רחב מפריד ביניהם. חדר לא רע, הרהר. הוא התיישב על הכיסא ותהה מי יהיה זה שיזכה לחקור אותו. מן הסתם שאול, חשב בחיוך, אך הדלת נפתחה ואדם לא מוכר נכנס פנימה.
                  “היי אלי. אני מקווה שהכיסא נח לך כאן ואתה ממוקם טוב, כי הולכת להיות לנו שיחה ארוכה”.
                  אלי לא חייך. “אתה בטח מתכוון חקירה ארוכה. כי לא נראה לי שאתה האדם שארצה לשוחח אתו שיחת נפש, יש לי העדפות לאנשים אחרים”.
                  האיש שילב את ידיו ושאל בעלבון מדומה: “אני כזה גרוע?!.. לא ידעתי. מה אמרת? שיחת נפש? לאו דווקא. שיחה על אייל, החבר שלך. מה אתה יודע על הבריחה שלו”.
                  אלי נאנח, הוא שיער שהחקירה הזו תגיע מתישהו. אבל מה יעשה שאין לו מה לומר להם? ולא שאם היה יודע כן היה מדבר…
                  האיש המשיך, “אולי במקרה הוא אמר לך לאן הוא בורח? סיפר לך על התוכניות שלו, מסר
                  מספר טלפון…”
                  “אני יודע בדיוק כמוך על הנושא הזה.” חתך אלי. “הוא ברח במהירות, לא יצר קשר עם אף אחד. אתה הרי יודע את זה! מה אתה רוצה ממני?!”
                  האיש לא נבהל ושלח אל אלי חיוך מתוק. “מה אני רוצה? לא הרבה”. אלי שם לב שהוא אוהב לחזור על דבריו. “בסך הכול ביקשתי שתענה על כמה שאלות פשוטות”.
                  הוא הסיר את החיוך מפניו. “ואני מקווה מאוד בשבילך שתענה עליהן כמה שיותר מהר”.
                  לא היה נראה שדבריו עשו על אלי רושם כלשהו. “מצטער. זה קצת קשה לענות תשובות אם לא יודעים מהן”.
                  “הופה, בדיוק. השאלה היא אם לא יודעים מהן”. החוקר הביט בו במבט ארסי.
                  “אנחנו כבר נראה בדיוק מה אתה יודע”…


                  “יובל?”
                  “מה נשמע רננה?” יובל היה באמצע לנהוג והפעיל את הדיבורית.
                  “שמעת שאלי נעצר?”
                  יובל חשב שלא שמע טוב. “אלי? מה פתאום נעצר?”
                  רננה נאנחה. “הוא לא אמר לך עדיין? מסכן, כנראה לא נתנו לו”.
                  “מה עצרו אותו? למה? מה הוא עשה?” יובל עדיין לא הבין.
                  רננה לא ידעה מה לענות. “אין לי מושג. בדיוק כמוך, הוא לא פירט. אולי תנסה להתקשר אליו או לברר מה קרה, כי לי, הוא לא עונה”.
                  יובל נבהל אך לא הראה כלום כלפי חוץ. ‘אם הוא לא ענה לך, כנראה שגם לא יענה לי. הוא לא מסנן אותך מבחירה…’ חשב ולא אמר.
                  הוא הבטיח לבדוק את העניין במהירות האפשרית. “תעדכן אותי”, בקשה רננה, “הוא אמר לי שיעדכן אותך אבל לא יצר שום קשר, זה לא מתאים לו”. היא דאגה.
                  יובל הניח למה מן הסתם לא נותנים לו להתקשר, אך לא אמר לה מילה. למה שתדאג סתם?..
                  “אעדכן אותך. ביי”.

                  מפולפלת תגובה 1 תגובה אחרונה תגובה ציטוט 3
                  • מפולפלת
                    מפולפלת @ARIEL נערך לאחרונה על ידי מפולפלת

                    @ARIEL תקשיב חבל עליך שאתה מתבזבז על יונה ספיר (אפילו שהיא אחת הסופרות!) תמציא ספרים משלך!

                    ARIEL תגובה 1 תגובה אחרונה תגובה ציטוט 1
                    • ARIEL
                      ARIEL @מפולפלת נערך לאחרונה על ידי

                      @מפולפלת תודה! האמת שהתחלתי כמה סיפורים משלי אבל נתקעתי בלי המשך…
                      כנראה שלכתוב המשכים לסיפורים של אחרים יותר זורם לי… 😁

                      בלאק אאוט תגובה 1 תגובה אחרונה תגובה ציטוט 2
                      • בלאק אאוט
                        בלאק אאוט @ARIEL נערך לאחרונה על ידי

                        @ARIEL אולי תצטרף אל האתר של @יהודי-זה-הכי?

                        נראלי שמתאים לך לאהוב אותו…

                        ARIEL תגובה 1 תגובה אחרונה תגובה ציטוט 2
                        • ARIEL
                          ARIEL @בלאק אאוט נערך לאחרונה על ידי ARIEL

                          @בלאק-אאוט מה זה?
                          הקישור שיש לו בפרופיל?

                          בלאק אאוט מפולפלת 2 תגובות תגובה אחרונה תגובה ציטוט 1
                          • בלאק אאוט
                            בלאק אאוט @ARIEL נערך לאחרונה על ידי

                            @ARIEL כמו סיפורים שיתופיים… משהו מגניב!

                            אני כותבת שם לפעמים…

                            תגובה 1 תגובה אחרונה תגובה ציטוט 2
                            • מפולפלת
                              מפולפלת @ARIEL נערך לאחרונה על ידי

                              @ARIEL זה רשום באתר,
                              לא בקרו בסיפור שלי
                              בדקתי הרגע
                              צריך להוריד כוכביות

                              תגובה 1 תגובה אחרונה תגובה ציטוט 1

                              • פוסט ראשון
                                פוסט אחרון