המהות של עולם הנגינה
-
היום נרצה “להתמקד יחד” בנושא -
השיר והניגון
קצת מוזר לדבר על נושא המוזיקה
בדיוק כשעומדים לפנינו שלושה שבועות שבהם לא שומעים אותה.
אבל דוקא זה אולי הענין שגרם לנו להעלות את הנושא…יש כ"כ הרבה מנגינות נעלות
שעצם השמיעה שלהן מרגשת ומזיזה נימים בלב
וגורמת להרגשת התעלות אמיתית,
גם בלי לדעת מי המחבר או מה היה באותו זמן שכנראה פרץ ממנו השיר…ישנם שירים רבים שהתחברו מתוך התבוננות נפלאה והתעמקות
בפרקי תהילים, מוסר או קטע מחז"ל
והשיר פשוט פרץ ועלהויש שירים/מנגינות
שעצם השמיעה שלהם גורמת להתנועעות בלתי ראויה ולא צנועה של כל הגוף…
ניתן לשים לב לכך בקלות בחתונה,
בה לפתע רואים שסגנון הריקוד השתנה והפך לפרוע או מוחצן יותר…הם בנויים בדר"כ במטרה של שיר בעלמא,
ולא רק שלא זכו להכיל בתוכם רגשות של קרבת אלוקים
אלא להפך,
כיון שרוחו של המחבר נושבת בשיר ומעבירה את תכונותיו והרגשותיו
הוא מציף בשומעים תחושות לא נכונות ולא ראויות…
ובדר"כ גם מילותיו אינן מן המקורות,
ואפילו אם כן…מנגינה היא הנותנת משמעות למילים
‘עולם הנגינה הוא העולם הכי קרוב לעולם התשובה’
ויש בכוחו לדבר אל הרגש, אל הלב!!
לימוד מוסר יש ללמוד ב"ניגון שובר לב"…
ובלי מנגינה גם המילים של ‘ונתנה תוקף’ לא מקבלות משמעות…הרבה חלקים מהיהדות מושתתים על עולם הנגינה.
גם זמירות שבת הם בעצם מנגינות…
בזמן של זמירות שבת, במקום לדבר תוך כדי (הנשים)
אפשר לזמזם (בשקט, כי אסור לגבר לשיר זמירות שבת-אם זה פסוקים,
כששומע שירת נשים, גם אם מותרות עליו…)
ולהתחבר לקדושת השבת ולדרגה שמקבלים בזמן שירת זמירות שבת.כל מנגינה היא או מהקדושה או מהצד השני,
כדאי וחשוב מאוד לשים לב האם השיר שאת שומעת הוא ראוי…“הניגון נוגע בחלק היותר פנימי של הנפש שהוא חלק הרצון,
לכן הנגונים שהאדם שומע משפיעים ביותר על נפשו ורצונו.”
